כבר שנים שאני מנסה להכין מתכון אבל אף פעם הוא לא יוצא כמו שצריך כמה פעמים שלא ניסיתי לאפות עוגת קוקוס ולימון, נכנסתי למגוון רב של אתרים ובמקרה מצאתי משחק בנושא, פתחתי ושיחקתי בו, אגב שם אני שפית מן השורה הראשונה.
נטשתי את המתכון המהולל בו חפצתי שנים רבות, אמנם הוא יישאר לי רק כטעם טוב בפה שאכלתי בימי נעורי ועברתי למשחקי בישול ואפייה במחשב, האמת תענוג אמיתי, אני וחברותי כבר לא מדברות על מתכונים בערבי בנות אלה על כמה עשיתי בבראוניז וחמאת בוטנים.
לאט לאט התקדמתי בשלבים של המשחקים והיום אני לא חושבת שיש מישהו שיכול לעבור אותי, גם הילדים שלי די מתקשים לעבור את השיא שלי, אם הם עברו בנקודה אחת לפחות, הם ישר מתקשרים אליי ומעדכנים אותי בקריאת תיגר מולי, כמובן שילדי הם נבונים ואף מחוננים, אך אין מה לעשות כשהרצון גובר על היכולת ועובדה אני מצליחה לעבור אותם בכל פעם מחדש. זה אפילו יותר מהנה כשיש לך מול מי להתמודד כי ככה המוטיבציה והרעב לניצחון גדולים יותר. כן כן, גם לי בגילי עדיין יש את הרצון במשחקים שיעודדו את הילדים לשחק מולי, אני ממש חשה שיש לנו סוג של חיבור בעזרת המשחקים הללו.
אגב בזכות המשחקים האלה למדתי גם על מתכונים אחרים אשר גירו אותי ואפילו הכנתי אותם בעצמי.
עכשיו אני מבינה מאיפה ילדים יודעים לבשל כל כך טוב ומנת השף שלהם היא לא עוד קורנפלקס עם חלב אלה עוגת בננה.
למשחקים האלה גירוי רב להרבה דברים גם הPassion ליצור מאכלים כאלה בעצמי וגם לטעום אותם בעצמי ואף להכיר מתכונים שלא העליתי על הדעת כמו גלידת פיצה למשל. אפילו מצאתי את עצמי עושה שליחויות פיצה דבר שלא העליתי בדעתי שאעשה אף פעם, למען האמת נהנתי מזה וצחקתי כל כך, באחד המשחקים הייתה דמות הילדים בוב ספוג, הוא כל כך מבדר.
הכיף שלי כאמא לדעת שהמשחקים הללו עם פן חינוכי סוף כל סוף אני רגועה שילדי משחקים במשחק יצירתי ולא במשחק אלים, כך הם גם לומדים שאמא זו לא מכונת אוכל ושזה די קשה לבשל, בזכות המשחקים הם אולי מעריכים אותי יותר וכבר לא מבקשים כל מיני דברים מוגזמים. הם מעריכים גם את העמל הקשה, אני מאמינה שהם לא יהיו בטלניים בחופש הגדול, הם יכנסו למטבח ואולי ייצא להם משהו מזה אולי גם יפתיעו אותי במתכון חדש או בסלט פירות עסיסי.
